פרשת בראשית - עולה שני - גבורה - בזכות יצחק אבינו


ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אחרי שנשלם הזיווג ביום השבת, מיד התגלו  החסד והרחמים הנמשכים מן הזיווג.

אל תקרא בְּהִבָּרְאָם אלא באברהם, שהוא מרכבה אל מידת החסד. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הם סוד הבריאה של ששת ימי בראשית, שהם ו״ק, וכולם כלולים בְּהִבָּרְאָם, כלומר באברהם, שהוא חסד. כי החסד כולל כל הו״ק! ומי הם תולדות השמים והארץ? אדם הראשון וחוה!

את הסיפור הזה אנו פוגשים שוב, כשאברהם קנה את מערת המכפלה, שכתוב: וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת. ואומר הזוהר הקדוש: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אַבְרָהָם לַמְּעָרָה וְהִכְנִיס לְשָׁם אֶת שָׂרָה, קָמוּ אָדָם וְחַוָּה, וְלֹא קִבְּלוּ לְהִקָּבֵר שָׁם... אָדָם נִכְנַס לִמְקוֹמוֹ - חַוָּה לֹא נִכְנְסָה, עַד שֶׁקָּרַב אַבְרָהָם וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֵצֶל אָדָם וְקִבֵּל אוֹתָהּ בִּשְׁבִילוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, וְלֹא כָתוּב לְשָׂרָה, אֶלָּא אֶת שָׂרָה, לְרַבּוֹת חַוָּה. וְאָז הִתְיַשְּׁבוּ בִּמְקוֹמָם כָּרָאוּי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַי‍ִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, וְשָׁנִינוּ בְּאַבְרָהָם.

אברהם הוא אדם, ושרה זו חוה!

בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדוָד אֱלֹהִים, רומז אל גילוי מידת הרחמים, כי שם יְהוָה ממתיק בחסדים את מידת הדין שבשם אֱלֹהִים.

בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, זהו יום השבת, שבו נתקן הכל על ידי הזיווג הקדוש של יְהוָה אֱלֹהִים, שמתקן את מידת התהו שהיה מקודם לכן, שנרמז בראשי תיבות: תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וזה סוד שיתוף הרחמים בדין!

יְהוָה אֱלֹהִים, כנגד: אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. לומר שהקב״ה שהוא יְהוָה מתנהג במידת רחמים עם בני האֶרֶץ שהם חוטאים, אֱלֹהִים מתנהג בדין עם השָׁמָיִם וצבאותם שאינם חוטאים. וכל זה בסוד: הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.


ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.

עיקר בריאת העולם היה בשביל האדם, כי האדם מעלה מ"ן, כדי שירדו כנגדם מ"ד מלמעלה, שהרי זה מה שמקיים את הקשר בין העליונים להתחתונים.

כל הצמחים עמדו על פתח הקרקע עד שבא האדם והתפלל עליהם וירד המטר והצמחים צמחו.

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, רומז אל היסוד. וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, רומז אל התפארת. והיסוד והתפארת נמשכו אל הנוקבא שהיא סוד האָרֶץ, אחרי יצירת האדם ועל ידי עבודתו. ולכן מיהרה המלכות להעלות עיקר הכוחות שלה שהם סוד: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ.

שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הוא כשהמלכות נמצאת נגד: נצח הוד יסוד דז״א. שִׂיחַ אותיות ש׳ ח״י, לרמוז על היסוד הנקרא ח״י, ואות ש׳ בצורת ג׳ קווים הנכללים ביסוד. ולכן: שִׂיחַ גימטרייה יוסף בנימין, ששניהם בחינת יסוד. שִׂיחַ נוטריקון: שם חם יפת, שהם תחילת עבודה בג' קווים, והם בנה״י, שהם בני נח, איש צדיק!

כאשר הנוקבא ננסרה מז״א, היא התקשטה בכ״ד קישוטיה, שהם כ״ד צירופי אדנ״י, והם סוד: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה.  

שִׂיחַ הַשָּׂדֶה ו עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, הם בחינות המלכות:

שִׂיחַ – בזמן שהמלכות עולה נגד נה״י דז״א

עֵשֶׂב – בזמן שהמלכות עולה נגד חג״ת דז״א

העֵשֶׂב רומז על בחינת נוגה שיונקת ממלכות, וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח שהרי נוגה עדיין לא עלתה אל הקדושה, כִּי לֹא הִמְטִיר יְדוָד אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָהבקורבנות! כי האדם מעלה קליפות גונה לקדושה שנקראת ארץ!


ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לא היה לצורך הוצאת הצמחים, שהרי הצמחים ממתינים עד אחר בריאתו של אדם. אלא האד היה לשני עניינים אחרים:

  • להרטיב את פני האדמה שהיתה יבשה מאוד.
  • היה צריך להגביל את העפר שממנו נוצר האדם.

האד הוא כמו הבל שבקע מן התהום הנמצא מתחת לארץ, ואחר כך התגשם באויר וירד על פני האדמה להרטיב אותה ולהשקות אותה – זהו א"ד של אדנ"י שהיא סוד האדמה העליונה. א״ד גימטרייה ה׳, שהיא המלכות! וְאֵד הוא סוד המ״ן שעולים, בסוד ה׳ גבורות.

אֵד הוא רק חצי משם אדנ״י, כי עדיין לא היה עולם היצירה שהוא סוד הזכר, אלא עולם העשיה שהוא הנוקבא היתה מעלה מ״ן מצידה לבד, כי הזכר עדיין לא היה!

לעולם אנחנו צריכים לעלות מ״ן מזכר ונוקבא. והיות ועדיין לא היה עולם היצירה, הפסוק הבא מתחיל במילה: וַיִּיצֶר! שכתובה בשתי אותיות י׳, לרמוז שיש טוב ורע, חצי על חצי, עליונים ותחתונים, רוחניים וחומריים. שהארץ כבר הוציאה את גוף האדם כמו שהוציאה שאר בעלי חיים, אך עדיין לא נברא בנשמה...


ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

נפיחת הנשמה היתה דרך האף אל המוח.

באדם יש נפש, רוח ונשמה, ובקיצור: נר"ן, והם נשמה אחת, ונקראים בשמות שונים כי יושבים בשלושה מקומות שונים, שהם: מוח, לב, וכבד.

החלק המובחר של הנשמה נמצא במוח, החלק הבינוני נמצא בלב, והחלק הנותר בכבד.

החיה והיחידה, הם מקיפים ועומדים מחוץ לגוף.

האב מזריע הלובן שממנו העצמות ואמו מזרעת האדום שמננו הבשר. ולכן אמר לבן ליעקב: עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, שהרי לבן אח של רבקה, ולבן מצאצאיו של נחור.


ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.

גן עדן הוא מקום הזיווג העליון של אבא ואמא! גן הוא סוד אמא, ועדן הוא סוד אבא.

גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם, הוא הזיווג העליון של חכמה ובינה מושך את הכתר שהוא סוד קֶּדֶם.

תפילת האדם עשתה פירות מיד, שהרי הצמחים שהיו עומדים בפתח הקרקע בקעו וגדלו לגַּן, וזה סוד: וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.


ט וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.

בזכות האדם צמחו עצים בכל העולם, ןעֵץהוא בחינת התפארת.ובגן עדן היו שני עצים: עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת. המלכות היא סוד עץ הדעת טוב ורע, ואינה נפרדת מהתפארת שהוא סוד עֵץ הַחַיִּים, כי התפארת מתקן את הקילקולים של המלכות, כבעל המשגיח על אשתו.


י וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׃

וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן, זהו היסוד של אבא, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, סוד אמא. ויש עונג רק בציוף שלושתם שהרי: עדן נהר גן, ראשי תיבות ענ"ג, והם: אבא מימין, אמא משמאל, והיסוד באמצע.

אחר כך יורד השפע מיסוד של אמא אל הז"א, שהוא סוד הוי"ה שיש בו ארבע אותיות, ולכן כתוב: וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, וְהָיָה אותיות הוי"ה. ובזה נרמז גם לארבעת אותיות אדנ"י שהיא המלכות המקבלת מז"א.

נהר הוא בינה שנקראת רחובות הנהר,והיא יוצאת מעדן שהוא חכמה ומוחא סתימאה להשקות את הגן שהיא המלכות. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים שהם ד׳ מוחין בז״א, בסוד תפילין של ראש.


יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.

נהר פִּישׁוֹן מושך מא' של אדנ"י, שהיא האות הראשונה והחשובה משאר האותיות, ולכן מושך מצידה את הכח היקר להוציא את הזהב המובחר מבין המתכות.

הַחֲוִילָה גימטרייה דין – רומז על מקורהזהב, שהוא צפון, בסוד: מִצָּפוֹן, זָהָב יֶאֱתֶה.

פִּישׁוֹן זה בבל. והוא כנגד מיכאל שר הגדול.

פישון גימטרייה מות, והוא הורג כל מבקשי נפש משה, שכתוב: כי מתו כל האנשים המקבשים נפשיך.

פישון כנגד פשט התורה!

פישון בחינת החסד, והוא עולם האצילותהַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, שהוא עולם הבריאה ובחינת בינה. וגיחון הוא בחינת גבורה ועולם הבריאה הסובב כל ארץ כוש, וחידקל הוא תפארת ויצירה, ופרת היא מלכות ועשיה.


יב וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, הם השינויים של הזהב כשהתערבב עם העפר, ושינוי בריאה הוא שינוי המיזוג של הכוחות.

נהר פִּישׁוֹן הוא הנילוס של מצרים, ומושך מאות א׳ של אדנ״י הרומז אל מוח החכמה של המלכות שממנו ריבוי ההשפעות.


יג וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.

נהר גִּיחוֹן מושך מאות ד׳ של אדנ״י הרומז אל מוח הבינה של המלכות, שמשם מתעוררים הדינים. וכמו שהדינים משחירים כך אנשי כוש שחורים.

 

חם בן נח לקה בעורו כי שימש בתיבה! ובנו הבכור הנולד מהקלקול היה כּוּשׁ, שהושלך אל ארץ שיש בה דינים רבים. כתוב: וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן. וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ!

ממלכת כוש באזור סודאן, דרום מצרים, אריתריאה, אתיופיה, וסומליה.

פישון פשט, גיחון רמז, חדקל דרש, פרת סוד.

כוש נוטריקון: שארה כסותה ועונתה


יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.

נהר חִדֶּקֶל מושך מאוד נ׳ של אדנ״י הרומזת אל מוח החסדים של המלכות. וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, ומושך מאות י׳ של אדנ״י הרומז אל מוח הגבורות של המלכותנהר פרת הוא היחיד שמגיע עד גבול ארץ ישראל! ושמו הנוסף הוא הים הגדול.

ממלכת כשדים היתה על נהר פרת, והיא גברה על כל שאר הממלכות.


טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. יז וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. 

הדעת הוא חיים! שכתוב: ובדעת חדרים ימלאו. ומהדעת מגיע מידת הרחמנות, ולכן יעקב אבינו לא מת! כי התפארת בא מכח הדעת.


יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, בא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה.

אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, עֵזֶר אותיות זרע.

חוה היא מילוי שם אדם, צלע מצלעותיו!


יט וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ.

כל העולם נברא בשביל האדם, ועיקר האדם זה הנשמה! 

אדם הראשון נתן שמות שכל החיות, ושם זה כלי!