פרשת בשלח - עולה ראשון - חסד - בזכות אברהם אבינו


פרשת בשלח מתחילה בפסוק: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.

מכאן אנו לומדים שדרך קרובה, היא לא דרך טובה!

כל יציאת מצרים היא סוד החסדים של חג הפסח, וכתוב בפסח שני: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה. מכאן לומדים שאם האדם נמצא בדרך רחוקה – הוא לא יכול לעשות את הפסח במועדו! ולכן קיבלנו אפשרות לחגוג פסח שני.

כל הדרכים גם הקרובות וגם הרחוקות, מובלים אל הים, שהיא מלכות שמים! שהיא השכינה... כלומר אנחנו צריכים לתקן את הכלי קבלה שלנו, שיהיו בעת מנת להשפיע נחת רוח לבורא. ולזה הגוף לא מסכים... הוא לא מעוניין באיבוד שליטתו, מה שמוביל אותנו להבין שדרך קרובה היא לא טובה...

דרך קרובה הכוונה שקרובה אל הלב של האדם, דהיינו על מנת לקבל שכר...

דרך רחוקה היא האמת, שהיא הכוונה על מנת להשפיע, שהיא דרך רחוקה מאוד, והפוכה מהדרך של דבקות בה׳, שהיא כולה להשפיע! ולא בעל מנת להשפיע...

נמצא שדרך הרחוקה היא דרך קרובה – שהיא קרובה לרצון לקבל שבלב האדם!

דרך קצרה – קרובה ללב האדם

דרך ארוכה – רחוקה מהלב... כי כדי להוריד דברים אל הרגש שבלב – צריך זמן!

נמצא שהגורם והסיבה לקיים את מצוות הבורא הוא הבורא בעצמו! ולא בחירת האדם... ולכן אנו בוחרים ללכת בדרך רחוקה מהלב אבל קרובה לאמת!

למה זה? כי מי שהולך בדרך קצרה שהיא קרובה ללב, הוא מתגאה וחושב שהוא קרוב אל הקדושה יותר מהאחרים, מטעם שיש לו סיפוק בעבודה... ולא צריך עוד לתקן את עצמו – אלא הרע אצל האחרים... לאדם כזה אין תקנה! ואין לו אפשרות לעשות פסח שני – כי הוא לא היה בדרך רחוקה, ואינו יכול להתקרב אל הקדושה...

אנשים שהולכים בדרך קצרה יכולים לחוקק חוקים בכנסת כמו חוק המרכולים בשבת... שמי שעובר עליהם מיד מקבל קנסות ודינים – ועוד בשבת! הם מרגישים שהם קרובים אל הקדושה... אבל אין להם פסח שני.

אנשים שהולכים בדרך רחוקה, עדיין צריכים זמן, שהוא סוד קו האמצעי ורחמים, כי באמת צריך זמן כדי להתאים את אור המקיף לאור הפנימי שלנו. שהרי אור המקיף הוא אהבה והשפעה, שבאמת אין לאף אחד מושג מה הם אומרים... ולכן ישראל לא נכנסו לארץ מיד אחר יציאת מצרים דרך פלשתים... אלא ב- 42 מסעות במדבר.

42 גימטרייה מ״ב... השם הקדוש מ״ב הוא שם הגבורות, וכנגדם מופיע שם הוי״ה 42 בתפילין, וכנגדם יש 42 ערי מקלט! שהם נועדו להגן על ההורג נפש בשוגג...

נפש גימטרייה 430 גימטרייה רעמסס, שבפרשה זו מתחילים מרעמסס מ״ב מסעות במדבר, שהם דרך ארוכה לכניסה לארץ ישראל... מי ששגג בחטאים ועוונות ושפיכות דמים של ילדיו עצמו על ידי שפיכת זרע לבטלה, באים לעזור לו 42 ערי מקלט, שכנגדם 42 ימים שבששה השבועות של תקופת השובבים!

לעתיד לבוא, יתווספו עוד ערי מקלט, וביחד יהיו 48 שבגימטרייה מח! שאז נזכה למוחין דגדלות...

48 פעמים הזהירה התורה על אהבת הגר...

48 פעמים כתוב בתורה המילה באר

48 פעמים אוסרת התורה על עבודה זרה

48 קרשים היו במשכן

48 שבועות בשנה


הורידו קובץ PDF